יונת אור
יונת נולדה בנובמבר 1972, בת לאביבה וחנן בשוראי, אחות לאהל ונואית שהיו גדולים ממנה בהרבה. אביבה עבדה בהנהלת חשבונות, וחנן היה הנגר המקומי. יונת גדלה בנגרייה, נשמה את ריח העץ והנסורת עם קפה שחור, ואהבה את המקום.
יונת התחילה לאסוף רהיטים עם סיפור, ושיפצה אותם במרפסת הבית שלה. היה לה חוש לראות מה אפשר להוציא ממה שנראה כגרוטאה. ב-2009 התחביב החדש קיבל צורה ממוסדת: יונת פתחה בקיבוץ נגרייה קטנה, רק יום בשבוע, ושיפצה בה רהיטים שנועדו למכירה. המילה וינטאג’ עוד לא היתה אופנתית, אבל הטרנד כבר התחיל. יונת זיהתה את הפוטנציאל בתחום, וביקשה מהקיבוץ את מבנה הנגרייה שנסגרה זה לא מכבר. יונת ידעה לזמן ולרתום אנשי צוות, שסייעו להפוך את הרעיונות לפריטים אלגנטיים עם סגנון מובהק. ב-2015 נפתח לציבור המיזם “עיונה, סיפור פשוט בעץ”.
מכונות הנגרייה הישנות התעוררו לחיים, נוספה מצבעה, ונולדה חנות בוטיק עם קו ייחודי: עיצובים בעץ מלא בשילוב של זכוכיות סבתא, ושימוש בתריסי עץ בסגנון שנות ה-50 וה-60. החלל המעוצב של החנות, דמותה הצבעונית של יונת ואווירת הרטרו הכללית הילכו קסם נוסטלגי על כל מי שנכנס לחנות. במרפסת הקדמית אפשר היה לשתות קפה בנחת, ולהתבונן בטרקטורים שחוזרים לסככות במוסך. מדי פעם, בעיקר לפני חגים, נערכו על הכביש שליד הסטודיו ירידים צבעוניים של עבודות יד ותעשייה ביתית.
יונת הפכה לאשת עסקים ממולחת, ועם זאת האמינה בכל ליבה שיש ערך מיטיב ומרפא להתאמה האישית בין הלקוח לרהיט שקנה. החנות והמותג התפרסמו, החנות האינטרנטית פרחה, והרהיטים של עיונה הגיעו לבתים בכל רחבי הארץ. עם הזמן, כשהפכה לשם דבר בעולם עיצוב הפנים הישראלי, אמרה יונת לאחד העיתונאים: “אני מאוד אוהבת אנשים ומפגשים עם אנשים, וכל תחומי העשייה שלי מתחברים לזה. אני מגשימה את הייעוד שלי, עד כמה שזו מלה גדולה, ורק הולכת ומדייקת את עצמי יותר ויותר בדרך הזו״.
ההצלחה לא בילבלה אותה. תמיד דיברה על עצמה בלשון המעטה, והייתה פותחת את הסיפור ב”לא תאמיני מה שקרה”.
אולי יונת עצמה הייתה סיפור פשוט בעץ. סביבה התלכדה המשפחה, ומעגלים גדלים והולכים של חברים. לקראת ראש השנה כתבה באתר שלה: “הזמן הזה הוא זמן מעולה להתבונן, לעשות חשבון נפש, להתכוונן, למקד, לבקש ולאחל. לזכור שהעיקר זו הדרך, המסע ומה שאנחנו לומדים, ומי שאנחנו הופכים להיות. זו דרך ארוכה, רצופת מהמורות והצלחות. אני שבניתי את העסק בעשר אצבעות, עם הרצון החזק שלי והנחישות להצליח (…) וזה לא תמיד פשוט. זה דורש אנרגיה גבוהה, מוטיבציה וחיבור חזק לערכים שלי, למטרות שלי, ולמה שחשוב לי בחיים. מאחלת לעצמי, שאמשיך לסלול את הדרך ולצעוד בה בבטחה ולהיות תמיד נאמנה לעצמי. מאחלת לכולנו שלא נוותר, שנחלום ונגשים”.
נרצחה בשבת, 7.10.2023.
ליבנו עם יהלי, נועם ועלמה.
יהי זכרה ברוך.
מאמרים וכתבות על יונת אור לאחר מותה
יונת אור ז"ל נרצחה בקיבוץ בארי בעלה דרור ושני ילדיהם נועם (בן 16) ועלמה (בת 13.5) עדיין נעדרים
יישובניק נט