את המשפט המרגש הזה אמרה לי לפני כמה ימים קולגה אהובה וזה עשה לי קווץ’ בלב
כי זה לא תמיד היה ככה ממש לא.
בהתחלה עשיתי הכל לבד: צבעתי, שייפתי, סחבתי ובמקביל עניתי לטלפונים ללקוחות, פרסמתי, שיווקתי , מכרתי…
עשיתי כל מה שצריך ונדרש כשמול העיניים עומדת מטרה אחת, להקים בית לעיצוב וייצור רהיטי בוטיק, להביא כח נשי לעולם כל כך גברי,
להיות אבן שואבת ליצירה ועשייה ישראלית.
והיו לזה מחירים – עבודה מאוד מאומצת, מחסור בשעות שינה, קושי פיזי גדול…
ולכל זה התווספה אי וודאות ענקית.
לא ידעתי לאן זה לוקח אותי פשוט עשיתי מה שצריך, במסירות ובסוג של אמונה ואופטימיות שהכל יסתדר!
וכך לאט לאט הדברים באמת התחילו להסתדר ולהתבהר, והיום, עם צוות עובדים מסודר ומדהים אני פנויה לעסוק במה שאני הכי טובה – עיצוב הרהיטים, בחירת צבעים מדויקת והשקת קולקציות מרגשות.
אז באמת שלא תמיד זה היה ככה.
ואם יש משהו אחד (טוב כמה..) שאני לוקחת איתי זה להיות בעשייה שמביאה ערך, לא לוותר לעצמנו, ולדעת שאם קשה אנחנו כנראה מטפסים למעלה.
יום האישה הוא בהחלט יום להזכיר לנו את החוזקות שטמונות בנו,
את העשייה הבלתי פוסקת למען מה שאנו מאמינות ואוהבות מתוך מקום של נתינה, התפתחות אישית ורצון לעשות טוב.
נשים יקרות, מאחלת לכולנו יום נפלא!
שנוקיר הצלחות ונסלח על כשלונות ובעיקר שנאהב את עצמנו – מגיע לנו!!
באהבה
עיונה