ביתי הוא מבצרי, הוא מקור של שקט, של רעש, מקור השראה, שמחה וצחוק!
התכנסות פנימה ומחשבות… מפגשים עם משפחה, חברים וחברות…
לפני חצי שנה עברנו לביתנו חדש. שכונת וילות פסטורלית עם נוף לעזה…כמה סוריאליסטי.
אני גרה בקיבוץ בארי (7 קמ מעזה) בחלקת גן עדן מוקפת בירוק שלעיתים זה נראה ממש לא מציאותי.
הבית נבנה במשך 3 שנים (כן בית בקיבוץ זה ככה..) 3 שנים בהן התגבשתי, השתנתי, ועברתי הרבה תהליכים עוצמתיים.
הבית הוא לגמרי השתקפות שלי ושל משפחתי האהובה. נותן מקום ומכבד את כל דיירי הבית.
הקומה העליונה היא הממלכה של הבנים, כוללת חדר שינה, מקלחת שירותים וסלון. עבור יהלי ונעם שני נערים מתבגרים שאוהבים מאוד לארח חברים בני גילם. כאמור,הקומה שוקקת חיים…!
באותה הקומה ישנו חדר נוסף שהוא מוקדש לדרורי בעלי, לתרגול יוגה, שמקפיד כל יום למצוא את הזמן לתרגל.
בקומה הראשונה, ישנו הסלון, המטבח, קיר המחשב בו פינת קריאה, חדר השינה של עלמה הנסיכה, וחדר השינה שלנו ההורים. הכי כייף זו ההתכנסות בערב סביב שולחן
האוכל ומייד לאחר מכן כולנו ביחד משתרעים על הספה בסלון. גם המתחם מול האח הוא איזור התכנסות אהוב למשחקים משותפים במיוחד בימי החורף הקרים שעברו עלינו.
הבית פונקציונאלי ויש בו בדיוק את מה שאנו צריכים, לא יותר.
הוא מינימליסטי, מדבר פשטות בלתי אמצעית. משלב חומרים טבעיים שאני כלכך אוהבת.
רצפת טראצו, קיר בטון, אריחי בטון במקלחות, עץ שמוסיף המון חמימות ואופי, ברזל והרבה אמנות.
רהיטים נצחיים, לצד פריטים שאני מלקטת בקפידה.
הוא מספר סיפור, על שינויים, על התפתחות, על אהבה לעיצוב ואמנות.
בסופו של יום ארוך אני הכי אוהבת לחזור אליו, להכין לי כוס קפה, לשבת כמה דקות על הכורסא בפינת הקריאה להסתכל על הנוף שמשקיף מהחלון בחוץ להוקיר תודה ולהמשיך לחלק השני של היום…. עם כוחות מחודשים.
בתוך הבית ניתן לראות את הרהיטים של עיונה שהם חלק בלתי נפרד ממני ומהערכים שלי.
רהיטים שמשתלבים בצורה הרמונית ופונקציונאלית:
שולחן מחשב גדול ונח– מאוד פונקציונלי כולו עשוי מעץ
קונסולת כניסה שהותאמה לנישה, בעלת חלק עליון עשוי תריס וזכוכית ו- 2 מגירות לאסון כל הניירת ודברי הדואר
יחידות אמבטיה צבועות בצביעת אפוקסי לשמירה מפני הלחות, עם מקום רב לאחסון – בוצ’ר עץ אלון מצופה שכבת לכה עם עמידות למים כשעליו מונח הכיור.
יחידת צד מיטה עם מגירות.
ספסל בחדר השינה – לבגדים ונעליים.
